גז"ד למורשע שהפעיל וניהל דיר חזירים במועצה המקומית אעבלין ללא רשיון עסק

1.      הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירות, המיוחסות לו בכתב האישום המתוקן.

לפי עיקרי עובדות כתב האישום, בהם הודה הנאשם לאחר שמיעת הראיות, לרבות עדותו של הנאשם במסגרת פרשת ההגנה, הנאשם הפעיל וניהל ללא רשיון עסק, דיר לגידול חזירים במתחם חזיריות אפק שבשטח המועצה המקומית אעבלין (להלן:"החזיריה").

בכתב האישום נאמר, בין השאר, כי:

§            בין השנים 2001-2004 ובמיוחד בתאריכים: 13.5.02, 22.7.02, 30.7.02, 7.8.02, 4.9.02, 19.9.02, 3.10.02, 21.10.02, 4.12.02, 23.12.02, 6.1.03, 19.1.03 12.3.03, 26.3.03, 1.4.03, 9.4.03, 28.8.03, 21.1.04, 22.1.04, 1.3.04, הזרים הנאשם את שפכי החזיריה ללא טיפול אל נחל אבליים, הזורם בסמוך ובמקביל לקו אספקת מי השתייה של חברת מקורות. מנחל אבליים זרמו השפכים לנחל נעמן ומשם לים התיכון. בכך גרם הנאשם ללכלוך רשות הרבים, זיהום מקורות מים עליים וחשש לזיהום מי תהום.

§           בתאריך 14.3.02 נצפתה מכולה מלאה בפגרים בכניסה לחזיריה, אשר דם זורם ממנה לסביבה תוך גרימת צחנה עזה ומוקד לדגירת זבובים ויתושים. כמו כן בתאריכים 13.5.02, 30.7.02 ו- 6.1.03, אף נצפו פגרי חזירים מחוץ למכולה. 

§          במסגרת ע.פ 2633/02 ,2890 שנדון בבית המשפט המחוזי חיפה בפני כב' השופטים דר, כהן ועמית, ניתן ביום 22.1.03 צו לסגירת החזיריה החל מיום 1.4.03, אלא אם עד אז תפתר בעיית השפכים לשביעות רצונו של המשרד לאיכות הסביבה. למרות זאת, הנאשם לא הסדיר את בעיית השפכים  והמשיך להזרימם גם לאחר 1.4.03 תוך הפרת הצו של בית המשפט.   

במעשיו אלה, נאמר בכתב האישום ביצע הנאשם את עבירות כדלקמן :

א.      ניהול עסק ללא רשיון - עבירה על סעיפים 4 ו-14 לחוק רישוי עסקים, התשכ"ח - 1968 (להלן:"חוק רישוי עסקים"), ביחד עם סעיף 1 בצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה-1995 ופריט 3.2 בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ"ה- 1995.

ב.       זיהום מים - עבירה על סעיף 20 ב (א) ו- 20ב (ב) ביחד עם סעיף 20 כא לחוק המים, התשי"ט - 1959 (להלן:"חוק המים").

ג.        לכלוך רשות הרבים- עבירה על סעיפים 2 ו-13 (א)(5) לחוק שמירת הנקיון, התשמ"ד - 1984 (להלן:"חוק שמירת הניקיון").

ד.       גרימת ריח חזק ובלתי סביר -עבירה על סעיפים 3 ו- 11 לחוק למניעת מפגעים, התשכ"א- 1961 (להלן:"חוק למניעת מפגעים").

ה.      אי קיום צו של בית משפט- עבירה על סעיפים 16 ו- 18 לחוק רישוי עסקים.

כאמור הנאשם הורשע בעבירות אלה במועדים הרבים המפורטים לעיל וזאת על פי הודאתו אשר ניתנה ביחס למקצת העבירות ביום 7.12.2005 וביחס לשאר העבירות - ביום 24.1.2008.

2.      ההיבטים הכלכליים שבבסיס ביצוע העבירות

חומרתן של העבירות בהן קא עסקינן נובעת, בין השאר, מן ההחצנות השליליות הנודעות להן בתחומים הכלכליים, האקולוגיים והבריאותיים ומחומרת תוצאותיהן ההרסניות הן ברמה האקולוגית הלאומית, הן ברמה של  הקהיליה התעשייתית, והן ברמה הפרטנית, לא למותר, איפוא להביא את עיקרן של ההחצנות השליליות הללו.

§     המניעים הכלכליים שבבסיס ביצוע העבירות;

החזיריה של הנאשם, איננה מוסד צדקה או מלכ"ר, אלא גוף כלכלי, שעשיית רווח היא היא ההצדקה לקיומו. דא עקא, שהנאשם הגדיל את רווחיו על חשבון פגיעה חוזרת ונישנית על ידי הזרמת: "שפכי החזירייה ללא טיפול אל נחל אבליים, הזורם בסמוך ובמקביל לקו אספקת מי השתייה של חברת מקורות, ודרכו לנחל נעמן ולים התיכון וזאת תוך לכלוך רשות הרבים, זיהום מקורות מים עליים וחשש לזיהום מי תהום", והכל אף מבלי שלנאשם ניתן היתר לניהול העסק, בשל כך שלא מצא לנכון לעמוד בתנאים שהיה עליו לעמוד בהם על מנת שהרשות המוסמכת תיתן לו היתר לנהל את עסק החזירייה, זאת במשך התקופה הארוכה עד מאוד כאמור לעיל. המסר שעל ביהמ"ש לשדר לנאשם ולכלל הצבור הוא, שרווח כלכלי המושג בעבירות הפוגעות בערכים החיוניים והחשובים של הצבור, לא ישתלם. לא בכדי העמיד המחוקק, בסעיף 20כא לחוק המים, את העונש בגין העבירה שעניינה זיהום מקורות מים, לאמור:

"... 20כא.העובר על הוראה מהוראות סימן א1, דינו - מאסר שנה או קנס 350,000 שקלים חדשים, ואם היתה העבירה נמשכת - מאסר שבעה ימים או קנס נוסף של 23,200 שקלים חדשים לכל יום שבו נמשכה העבירה לאחר שקיבל התראה בכתב ממי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לענין זה, ובהתאם למועד שנקבע בהתראה" (ההדגשות שלי מ.א.)

בהתאם לאמור בסעיף 4(ד) לכתב האישום בו הודה הנאשם, התראה כאמור בסעיף 20כא, לפיה הנאשם נדרש מיידית להפסיק את הזיהום, נשלחה אליו ביום 28.7.02 בדואר רשום, כך שבנוסף לשנת מאסר או קנס בסך 350,000 ש"ח עבור כל עבירה, ניתן להטיל על הנאשם גם מאסר של 7 ימים או קנס נוסף של 23,200 ש"ח עבור כל יום שבו נמשכו העבירות לאחר 28.7.02.